faq

המונח זכוכית חמה מתייחס לתהליכים המבוצעים בזכוכית במהלך שהיתה בתנור חם,
לדוגמא: פיוזינג,הפלה,כיפוף ,פאט דה וור ולטכנולוגיות נוספות של עבודה בטמפרטורת שבין 600ל900 מעלות צלזיוס.
קימות טכנולוגיות נוספות לעבודה בזכוכית:
כיבשן עיבוד הזכוכית בטמפרטורת עבודה של כ1150 מעלות צלזיוס.
טמפרטורת החדר עיבוד הזכוכית בצורות שונות בטמפרטורת החדר
מבער עיבוד הזכוכית בעזרת מבער torch בתהליך זה מחממים את הזכוכית בלהבה ומבצעים פעילות בזכוכית בעודה חמה.

תהליך הפיוזיג בזכוכית הינו תהליך המתבצע בתנור חימום, תהליך זה מחבר(מצרף) יחדיו מספר חתיכות זכוכית.
אם מחממים בתנור מספר זכוכיות הן תתרככנה, אם נמשיך לחמם את הזכוכיות שבתנור לטמפרטורה גבוה יותר הן תהפוכנה לנוזליות יותר יזרמו אחת לתוך השניה ידבקו ויהפכו ליחידה אחת. תהליך זה נקרא פיוזינג .
אם החימום והקרור של הזכוכיות בתנור מתבצע נכון אזי כתוצאה מתהליך הפיוזינג יהפכו הזכוכיות לזכוכית אחת קשיחה ובלתי נפרדת.

תהליך ההפלה מאפשר טיפול בזכוכית לקבלת צורה תלת מימדית .
תהליך זה מתבצע בתנור בטמפרטורה נמוכה יותר מתהליך הפיוזינג.
בתהליך זה משתמשים בעזרים שונים ( תבניות או גופים צורניים ) , הזכוכית
החמה מתרככת זורמת (נופלת)על התבנית ומקבלת את צורתו.

בתהליך זה מתבצעת התכת זכוכית אל תוך תבנית שנמצאת בתנור.

בתהליך זה מתבצעת התכת זכוכית אל תוך תבנית שנמצאת בתנור.

Coefficient of Expansion (COE) מקדם ההתפשטות, הינו מושג פיזיקלי שמאפשר לנו לדעת בכמה אלפיות של המילימטר מתפשט החומר בחימום ובכמה יתכווץ בקרור.
היות ובתהליך הפיוזניג אנחנו מחברים זכוכיות שונות (להזכיר שהן הופכות לזכוכית אחת כשהן מתקררות ) חובה עלינו להקפיד שלכל הזכוכיות המשתתפות בתהליך הפיוזינג יהיה מקדם התפשטות ( COE) זהה.
התוצאה שתיתקבל במידה והזכוכיות אינן בעלות מקדם התפשטות זהה הינן סדקים בזכוכית או אפילו שבר מלא של הזכוכית (הזכוכיות מתכווצות במידה שונה).
לדוגמא לfloat (זכוכית חלונות) COE 82-83, לCOE Spectrum 96,ול Effetre (Moretti) COE 104.
למרות שהבדלים במספרים נראה קטן במישור המולקולרי של הזכוכית ההבדלים מאד משמעותיים.

זכוכית רגישה להפרשי טמפרטורה שיווצרו על פני המישטח בזמן החימום.
בתנור קרמי גופי החימום נמצאים אך ורק בהקיף התנור. קים הפרש טמפרטורה בין מרכז התנור לדפנות,בזמן חימום התנור אזורי הזכוכית שנמצא בקרבת גופי החימום מתחממים יותר מהאזורים שבמרכז התנור, דבר הגורם למאמצים בזכוכית (קצוות הזכוכית מיתפשטות יותר ממרכז הזכוכית)וברוב המקרים לשבר בזכוכית.
בתנור המיועד לפיוזינג מרב גופי החימום נמצאים בחלקו העליון של התנור, כך שהטמפרטורה אחידה בכל חלקי התנור.

בגמר תהליך הפיוזינג התנור מתחיל לתקרר ותהליך חזרת הזכוכית למצב מוצק מתחיל. בזכוכית(במישור המולקולרי) נוצרים מאמצים רבים בשלב זה.
תהליך ההרפיה (annealing) מאפשר למאמצים שבזכוכית להישתחרר, לתת למולקולות הזכוכית להתקרר, להסתדר ולהפוך לזכוכית מוצקה יציבה וללא מאמצים.
בתהליך זה חובה לשמור על טמפרטורת ההרפיה לאורך זמן על פי המלצות יצרן הזכוכית.
ללא תהליך זה עשויים להווצר סדקים בזכוכית ולפעמים גם שברים.
חשוב לציין שבתנורים מתוצרתנו תהליך זה ניתן לוותר עקב רמת הבידוד הגבוהה של התנור.

בעיקרון התשובה חיובית, אם אנחנו בונים קומה עליונה בתנור עלינו להבין שיווצרו הפרשי טמפרטורה בין שתי הקומות,הקומה התחתונה תהיה קרה יותר מהקומה העליונה.
ניתן לבצע פעולות שונות בשתי הקומות לדוגמא בעליונה פיוזיג מלא ובתחתונה הפלה.
בכל מקרא לא מומלץ לעבוד בשתי קומות.

חומר ההפרדה (SEPARTOR) מהווה חוצץ בין הזכוכית לבין מישטח העבודה (בסיס תבנית או כל אמצעי אחר) תפקידו למנוע הדבקות הזכוכית למשטח כשהתנור בטמפרטורה גבוהה (בשלב זה הזכוכית רכה ודביקה ),קיימים סוגים שונים של חומרי הפרדה , חלקם מיושמים בצורת אבקה וחלקם כנוזל אבל כולם יוצרים מעין שיכבה הדומה לאבק (שעמיד בטמפרטורות גבוהות). הסבר זה אינו ניכנס לפרטים הטכניים המדויקים והוא מסביר באופן ציורי ופשוט מה תפקיד חומר ההפרדה

תחתית התנור מהווה חלק אינטגרלי מכלל התנור,
ולכן אין אנו רוצים לפגוע בו.כדי להגן עליו עלינו לבנות חוצץ בין תחתית התנור (שמהווה בסיס למשטח העבודה) לבין הזכוכית החמה והדביקה.
קיימים חומרים שונים שמסוגלים להגן על תחתית התנור. לכל אחד יתרונות וחסרונות.
1.פלטה קרמית עמידה לאורך זמן ,פני השטח חלקים במיוחד,ידידותית למישתמש (לא אריח קרמי ולא “בלטה” )
2. לוח דורה בורד או בשמו האחר סרה בורד,
מצריך הכנה מיוחדת , עמיד לפרקי זמן בנוניים, דורש טיפול זהיר.
3. שמיכה קרמית עמידה לפרק זמן קצר מספר שריפות מועט פני השטח לא חלקים.
4. נייר צ’קו לשריפה חד פעמית אינו מומלץ כמצע לתחתית התנור, יכול לשמש בחומר הפרדה חד פעמי.

לסיכום הפלטה הקרמית הינה החוצץ הטוב ביותר והזול ביותר.

זכוכית הפלוט מיוצרת בתהליך מסחרי על ידי מכונה כחלק מתהליך יצור זכוכית הפלוט ” זכוכית חלונות”
הזכוכית החמה צפה על מתכת (אבץ) נוזלית .
תרגום המילה FLOAT לעברית הינה “צף” ולכן השם FLOAT או בעברית פלוט ניתן לזכוכית זו.

קיימים פעמיםשבגמר תהליך הפיוזינג (של שתי זכוכיות זהות בגודלן) מתגלה תופעה שבא אנו מבחינים שהקיף הזכוכית נראה לא זהה.הצד שקרוב לדופן נראה לא סגור בהשוואה לצד שפונה למרכז התנור.

לתופעות מסוג זה קיימים מספר הסברים.

הראשון :הפרשי טמפרטורה בתנור, צידי התנור קרים ממרכז התנור (תופעה זו קיימת בעיקר בתנורים אמריקאים ,רוב התנורים מגיעים ללא שמיכת בידוד ואו שמיכה דקה שאינה מבודדת מספיק).
השני: זמן השהיה לא מספק בטמפרטורה העליונה (נפח התנור אינו מאוזן טרמית).

לעיתים מופיעות פינות חדות ואפילו מעין משיכת זכוכית בחלק התחתון של הזכוכית שעברה תהליך פיוזינג.

תופעה זו מופיעה בדרך כלל כאשר הטמפרטורה בתנור היתה גבוהה יתר על המידה (לסוג הזכוכית).
סיבה נוספת שגורמת לתופעה זו הינה חוסר (כמות לא מספקת) בחומר הפרדה הנוזלי או האבקתי.